התפתחות התעסוקה הנשית בירושלים משקפת לא רק שינויים כלכליים, אלא גם תרבותיים וחברתיים. העיר ירושלים, בעלת ההיסטוריה העשירה והרבת גוונים, הייתה עדה לשינויים בתפקיד הנשים בעבודה במשך הדורות.
במהלך התקופה העות’מאנית, תעסוקת נשים בירושלים הייתה לרוב מקומית ומוגבלת. נשים עסקו בעיקר במקצועות מסורתיים, כגון מלאכת יד, טקסטיל ודברים הקשורים לבית, כמו בישול וניהול משק הבית. תפקידן נתפס כחיוני למשפחה, אך לא כעצמאי או ציבורי.
בתחילת המאה ה-20, עם כניסת הרעיון הפמיניסטי והשפעתן של תנועות זכויות נשים, חלה התקדמות משמעותית. נשים החלו להיכנס לתחומים חדשים כמו חינוך, רפואה ועיתונאות. המקרה המפורסם הוא זה של חנה סנש, שפעלה גם כעיתונאית וכוח עזר במלחמת העולם השנייה.
בשנות ה-70, בעקבות השינויים החברתיים, נשים בירושלים החלו להתאגד בדרישות לרווחה ושוויון בעבודה. המספרים המשיכו לעלות והן נכנסו לשוק העבודה במגוון תחומים, כולל תעשייה ושירותים, פתחו בתי עסק פרטיים ואף פיצחו תחומים כמו טכנולוגיה. לפי נתונים מהתקופה, אחוז הנשים העובדות בעיר עלה באופן דרמטי.
בעשורים האחרונים, ירושלים המשיכה להשתנות עם כניסת הטכנולוגיה המודרנית. נשים תפסו תפקידים משמעותיים בטכנולוגיה, במדיה החברתית ובתחום העסקים. בשנים האחרונות, מתרחבת ההכרה בפוטנציאל של נשים כמובילות בעסקים ובקהילות, מה שמוביל להקניית כלים חדשים כמו יזמות חברתית וטכנולוגית.
המסלול שהתוותה תעסוקת הנשים בירושלים משקף את המאבקים והתהליכים החברתיים המשמעותיים שחוותה העיר, ויכול לשמש מקור השראה לנשים ולציבור הרחב באשר למקצועות אפשריים והשפעה חברתית.